החלטה בתיק ת"א 2580-06-11

1.         לפני בקשה מטעם הנתבעת 1 (להלן - " המבקשת") לפסול שאלת הבהרה ששלח בא כוחו של התובע למומחה, דר' בן אפריים, אשר מונה על ידי בית המשפט לתת חוות דעתו בתחום הפסיכיאטריה.

2          התובע נפגע בתאונה דרכים. לעמדת המבקשת (ונתבעת נוספת) חלק ממצב נכותו הנפשית, יש לייחסה לגירושין, אותם עבר התובע בסמוך לתאונה. דר' בן אפרים, אשר בדק את התובע, כתב בחוות דעתו כי " אני מוצא את התאונה ותוצאותיה וגירושיו הם הגורמים להפרעת ההסתגלות ממנה סובל הנבדק". בהתאמה למסקנתו זו, חיווה דר' בן אפריים את דעתו, כי את 20% אחוזי הנכות, אותם מצא אצל הנתבע, יש לחלק מחצית על חשבון התאונה ומחצית על חשבון הגירושין.  

3.         התובע שלח ביום 8/4/11 שאלת הבהרה לדר' אפרים ובה שאל, בהתייחסו לכך שמחצית הנכות לפי חוות דעתו של דר' בן אפריים היא על חשבון המשבר עקב גירושיו ונסיבותיהם,  כדלקמן:

"התובע אמנם פתח תיק גירושין לפני אירוע התאונה (שלא בנסיבות של בגידה) אך חזר לגור יחד עם גרושתו לאחריה והחליט לעזוב שוב את הבית, רק לאחר שהתברר שגרושתו בוגדת בו, בגידה שהתרחשה רק לאחר התאונה ושאותה מסביר התובע בחוסר יכולתו לתפקד טוב מבחינה מינית עקב התאונה. האם לאור נסיבות הגירושין הסופיות (עקב בגידת גרושתו) הנובעת לדברי התובע מחוסר תפקודו עקב התאונה, אין מקום לראות בתאונה כגורם אשר השפיע באופן מכריע על הליך הגירושין ובהכרח לשייך את מלוא הנכות לתאונה עקב כך. אם לא - מדוע?"

@        המבקשת טענה בבקשתה כי התובע התנגד למתן זכות עיון בתיק הגירושין וכי בית המשפט קבע שבשלב הדיון בעניין זה, אין הוא מתיר לעיין, ושהצדדים יוכלו לשלוח שאלות לתובע בעניין זה. וככל שלא יסופקו מהתשובות, יוכלו לפנות בבקשה לעיון מחדש.

            עוד טענה המבקשת, כי שאלת ההבהרה, נשוא החלטה זו, איננה אלא נסיון לקעקע את חוות הדעת של המומחה ולשנות את דעתו, כך שיאשר כי הגירושין נגרמו על ידי התאונה. בבקשתה זו הסתמכה המבקשת על פסיקה הקובעת שאין להתיר שאלות שהן בגדר חקירה נגדית (ע"א 107/88 שירלי רז נ' פרידה לאף, ת"א 939/94 סמיר עודה נ' מגדל, בש"א 4477/08 הפול נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' צפניק יובל, ת"א (ת"א) 1368/04 ארקדי דוכין נ' הד ארצי בע"מ ת"א 27171/09/10 קים גולן נ' אליהו חבק לביטוח בע"מ; ת"א ת"א (ראשל"צ) 428/08 ביטוח ישיר נ' מזרחי).

@        המשיכה המבקשת וטענה, כי התובע סיפר למומחה, שאשתו בגדה בו ולכן התגרש, ולצורך כך פתח תיק גירושין חודשיים לפני התאונה. בשאלה נשוא המחלוקת מנסה התובע להציג רקע עובדתי שונה: הוא התגרש בשל מצבו הבריאותי (בתפקוד המיני) לאחר התאונה.

@        בשל התנגדותה של המבקשת לשאלה, פנה בא כוחו של התובע וביקש מהמומחה להשיב לשאלה כאשר התשובה תינתן  " על בסיס ההנחה כי העובדות הנטענות במכתבי זה אכן יוכחו".

בנסיבות, ובכלל, לעמדת המבקשת, יש להציג פן עובדתי שנוי במחלוקת רק לאחר שיוכח בבית המשפט.

@        בתגובתו לבקשה טען התובע, כי הוא לא התנגד למתן עיון בתיק הגירושין, אלא טען שהתיק איננו מסמך רפואי שיש להציגו לפני המומחה. לעמדתו, כשהוא מפנה לדברים שרשם דר' בן אפריים בבדיקת התובע, כן הוצג הפן העובדתי הנטען על ידו לדר' בן אפריים.

@        לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים החלטתי להעתר לבקשה ולאסור על דר' אפריים לענות על השאלה. השאלה היא אכן שאלה שמקומה בחקירה נגדית. היא באה לשנות את חוות דעתו של דר' בן אפריים; מעיון בחוות הדעת עולה כי טענותיו של התובע שעקב צלקת, בה הוא מתבייש, נמנע מלקיים יחסי מין, עמדו לפני המומחה. כך שעיקר טענותיו של התובע, באשר לתוצאות הצלקת, היו ידועות לדר' בן אפריים, והוא קבע שיש לייחס חלק מהנכות על חשבון הגירושין. שאלה בעניין זה, שמטרתה לשנות את מסקנתו, הולמת חקירה נגדית, כאשר גם לצד האחר תינתן ההזדמנות להעמיד לפני המומחה את כל העובדות והגישות. לעניין האבחנה בין שאלות הבהרה לבין חקירה נגדית ראו בע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פס"ד מיום 29/3/90 , שם קבע בית המשפט כי בניגוד לשאלות הבהרה, "חקירה" של מומחה מיועדת להצגת עובדות לפניו. וראו גם בספרו של השופט (בדי') אליעזר ריבלין "תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה ראשונה, עמ' 22.

@        אוסיף מבלי לקבוע מסמרות, שיתכן, שככל שהתובע יצליח להוכיח כי הבגידה היתה על רקע מצבו הבריאותי עקב התאונה, ולכן התגרש, הרי השפעת הגירושין על מצבו הבריאותי, איננה שאלה שברפואה בלבד, אלא של קשר סיבתי משפטי. ולפיכך, הוכחת העובדות היא חשובה לעניין השאלה שבמחלוקת - כמה על חשבון הגירושין, אם בכלל.

@        לפיכך, הבקשה נדחית.

@        התובע אמנם הסכים בתגובתו כי המבקשת תעיין בתיק הגירושין, דא-עקא, שעל מנת להתיר עיון כזה, יש לקבל את הסכמת הגרושה, וזו לא ניתנה. לפיכך, לא אורה כאן על עיון בתיק.

אני מחייבת את התובע לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסכום של 800 ש"ח (כולל מע"מ). הסכום ייגבה רק לאחר מתן פסק הדין מזכייתו של התובע, אולם ישא הפרשי הצמדה החל מהיום.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ג, 27 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: